במהלך ההיריון, מתבצעות מספר בדיקות אולטרה-סאונד, שמטרתן לבדוק את תקינות ההיריון ואת מספר העוברים. להלן פירוט אודות הבדיקות הסטנדרטיות שעוברות נשים בהיריון.
טבלת סיכום בדיקות:
| בדיקה | שבועות | מטרה |
| אולטרה-סאונד ראשון | 6-8 | אימות הריון, זיהוי מספר עוברים, מדידת דופק עוברי |
| שקיפות עורפית | 11-14 | זיהוי סיכון מוגבר לתסמונת דאון ובעיות גנטיות נוספות |
| סקירת מערכות מוקדמת | 18-22 | זיהוי מומים מולדים במערכות הגוף השונות |
| סקירת מערכות מאוחרת | 28-32 | זיהוי מומים מולדים במערכות הגוף השונות |
| סקירת מערכות שלישית | 36-38 | זיהוי מומים מולדים במערכות הגוף השונות, הערכת משקל עוברי |
אולטרה-סאונד ראשון
הבדיקה מתבצעת בשבועות 5 – 9 להיריון.
מטרתה של בדיקה זו היא לבחון את תקינות ההיריון, מיקום שק ההיריון (ברחם או מחוץ לרחם), הערכת גיל ההיריון ומספר שקי ההיריון (כלומר, האם מדובר בעובר אחד או בהריון מרובה עוברים).
שקיפות עורפית
בדיקת אולטרה-סאונד, לרוב בטני, המתבצעת בשבועות 11 – 14 להיריון. מועד מומלץ לביצוע הוא שבוע 12.
הבדיקה בוחנת את עובי הנוזל בעורף של העובר. לכל העוברים יש נוזל בעורפם, לעוברים עם בעיה כרומוזומלית (כמו תסמונת דאון ובעיות כרומוזומליות אחרות אך גם מומי לב, תסמונות גנטיות וזיהומים עובריים) יש יותר נוזל בעורף, דבר הניתן למדידה בעזרת אולטרה-סאונד ובעזרת תוכנת חישוב נותנים לאישה הן הסיכון הבסיסי והן הסיכון המשוקלל (גיל האישה, שבוע ההריון ומדידת השקיפות העורפית) לשאת עובר עם בעיה כרומוזומלית. ניתן לשקלל את בדיקת האולטרה-סאונד עם בדיקות מעבדה נוספות: סקר ביוכימי – טרימסטר ראשון, PAPP A ו-FREE BHCG . תוצאת הבדיקה מהווה גם חלק מה-INTEGRATED TEST , המשלב בתוכו את בדיקת השקיפות העורפית, הסקר הביוכימי המוקדם והחלבון העוברי ("התבחין המשולש"), המבוצע בשבועות 16 – 18 להריון.
סקירת מערכות מוקדמת
בדיקה שמתקיימת בשבועות 14 – 16 להיריון (במקרים מסויימים, כמו שקיפות עורפית מוגברת או סיפור עבר, גם מוקדם יותר).
זוהי בדיקת אולטרה סאונד בגישה וגינלית, או משולבת – בטנית ווגינלית. לעיתים גם ניתן לעשות את הבדיקה בגישה בטנית בלבד.הבדיקה מהווה סקירה מפורטת מאד של אברי העובר היכולה לזהות בין 40-80% מכלל המומים העובריים בהתאם למחקרים שונים. יתרונותיה הגדולים הם שסקירה תקינה מפחיתה מאוד את רמת החרדה של ההורים ולעומתה סקירה לא תקינה מאפשרת ייעוץ מוקדם, ביצוע דקור מי שפיר, אם צריך, ולפי הממצאים אף הפסקת הריון, הנעשית בשלבים מוקדמים של ההריון ועם פחות סיבוכים מהפסקות מאוחרות יותר. על אף שסקירת המערכות הינה בדיקה מפורטת, היא נכונה לזמן הבדיקה. בשלב המוקדם הזה, לא כל האיברים התפתחו (כמו מח, ראות ועוד) וישנם גם מומים העלולים להתגלות בהמשך ("מומים התפתחותיים"). בנוסף, הבדיקה אינה מחליפה את בדיקת דיקור מי השפיר.
סקירת מערכות מאוחרת
זוהי בדיקת אולטרה סאונד הנעשית בשבועות 22-24 להריון (לרוב בגישה בטנית) ואף היא סקירה מפורטת ביותר של כל מערכות העובר. מטרת הסקירה היא לאפשר לזהות את כל האיברים שעדיין לא היו מפותחים דיים בעת הסקירה המוקדמת (כמו אברי מח – קורפוס קלוזום וורמיס) וכן לבדוק את תקינותם של שאר האיברים. יתרונות הסקירה הם בכך שהיא משלימה את הסקירה המוקדמת ומאפשרת זיהוי מרבית המומים העובריים. חסרונותיה- עדיין ישנם "מומים התפתחותיים" שלא יבואו לידי ביטוי בשלב זה של ההיריון אלא בשלבים מאוחרים יותר.
סקירת מערכות שלישית
אין הנחייה לסקירת מערכות נוספת מעבר לסקירה שבוצעה בשליש השני להריון; ואולם, אנו יודעים שישנם מומים העלולים להתפתח במהלך ההריון גם לאחר שתי סקירות קודמות תקינות. כך למשל, מוח העובר מתפתח במהלך כל ההריון ולאחר הלידה, כך שמומים שונים במוח ניתנים לזיהוי רק בשלבים מאוד מאוחרים בהריון (וחלקם אף לא ניתנים לזיהוי). גם גמדות עלולה להתפתח בשלב מאוחר וכך גם בקע בסרעפת, מומי כליות ומעי, גידולים וכן הפרעות בשיליה ובחבל הטבור. בדיקה זו מוגבלת ביעילותה עקב המיעוט היחסי של מי השפיר, עקב הצללים האקוסטיים מהעצמות ועמוד השדרה ועקב חוסר היכולת להזיז העובר. כל אלה מונעים אפשרות לסקירה מלאה (בעיקר של הלב, פנים ועצמות הגולגולת, גפיים ועוד), ולכן זו לא סקירת מערכות מלאה, אלא יותר הערכה סונוגרפית מקיפה נוספת של העובר וסביבתו. יחד עם זאת, ממצאים המתגלים בבדיקה זו יגרמו לפנייה לייעוץ ולביצוע הערכה חוזרת בנוכחות המומחה הספציפי בתחום בו נתגלה הממצא, באופן שיאפשר החלטה מושכלת. למשל, בעניין מועד ואופן הלידה ומיקומה או אף הפסקת הריון במקרים חמורים. כמובן שבבדיקה זו מבוצעת גם הערכת המשקל הרוטינית של שליש שלישי, שמטרתה להעריך את משקל העובר, מנחו, כמות מי השפיר וכ"ו ובמידה ומתגלה סטייה תוזמן האישה להערכה נוספת לקראת הלידה.
אקו לב עובר
זוהי בדיקת אולטרה-סאונד המתמקדת ספציפית בלב העובר. הבדיקה בודקת הן את מבנה הלב והן את תפקודו בעזרת דופלר, הבוחן את זרימות הדם. בדיקת אקו לב עובר מתבצעת בעת כל סקירת מערכות. כאשר מתגלה חשד למום לב עוברי בעת סקירתנו, כאשר ישנו סיפור משפחתי של מום לב (הורים, הריונות קודמים), סוכרת טרום הריונית או תרופות שונות מופנית האישה לביצוע אקו לב עובר ע"י קרדיולוג ילדים.
אולטרה-סאונד תלת ממד
אנו נשאלים תכופות האם "הסקירה מבוצעת בתלת ממד?". הסקירה עצמה מבוצעת באולטרה-סאונד דו-ממדי, שאיתו ניתן לבצע את הסקירה המלאה. השימוש בתלת ממד, בנוסף להדגמה יפה של פני העובר, משמש ככלי עזר להדגמה נוספת של איברים שונים, כולל לב העובר, עמוד שדרה ועוד וכן הדגמה טובה יותר של המומים – אם התגלו כאלה חלילה.
אולטרה סאונד במהלך הלידה
מכשיר הא"ס נכנס היום יותר ויותר לשימוש גם במהלך הלידה עצמה. הן לזיהוי מצבים פתולוגיים הקשורים למיקום שלייה (כמו שליית פתח, שלייה נעוצה), הן לזיהוי מצגים פתולוגיים של העובר (עכוז, מצח, פנים), הן למעקב אחר התקדמות העובר בתעלת הלידה ואף לעזרה בהחלטה על סיום הלידה (שולפן ריק, נתוח קיסרי וכו). גם לאחר הלידה ניתן להיעזר בא"ס לזיהוי שארית שלייה, דימום וכו'.
דופלר במיילדות וגינקולוגיה
בדיקת הדופלר מודדת את זרימת הדם בכלים השונים. שיטה זו מיושמת בבדיקת אקו לב עובר, כמו גם לצורך בדיקת תנגודת לזרימת דם בכלי הדם השונים, העובריים והאימהיים בעיקר במצבים של עיכוב בגדילת העובר, מחלות אימהיות שונות ועוד. השיטה טובה גם לצורך הערכת ממצאים שחלתיים (ציסטות או גידולים ממאירים שחלתיים), ממצאים תוך רחמיים ועוד.
*המידע הכלול באתר הזה אינו מהווה ייעוץ רפואי מקצועי. אם יש לך שאלות או חששות לגבי בריאותך, אנא פני לרופא נשים מוסמך.