בדיקת אולטרסאונד (על-קול) היא שיטת דימות המתבצעת באמצעות גלי קול בתדר גבוה. למעשה, מדובר באחד הכלים החשובים ביותר, המאפשרים לרופא הנשים המטפל לבצע מעקב אחר התפתחות היריון האישה. בין היתר, מאפשרת בדיקת אולטרסאונד בשליש הראשון לקבל מידע על גיל ההיריון, לוודא קיום דופק, לאתר את מיקום ההיריון (תוך או חוץ רחמי), לזהות היריון מרובה עוברים, לזהות בעיות מבניות ולהעריך סיכונים עתידיים אפשריים לעובר.
כידוע, הקפדה על בדיקות אולטרסאונד במהלך ההיריון בהתאם להמלצות המקובלות, תגדיל את הסיכויים ללדת בשלום עובר בריא. בהריון מקובל לבצע שתי סקירות מערכות. מוקדמת (שבוע 14-16) ומאוחרת (שבוע 22-24). ישנה גם אפשרות לסקירה ׳שלישית׳, אך זה נושא למאמר נוסף.
רגע לפני סקירת מערכות מוקדמת: בדיקת שקיפות עורפית
בין שבועות 11-13.6, מתבצעת בדיקת "שקיפות עורפית", המאפשרת לבחון את עובי הנוזל בעורף העובר וכך להעריך את הסיכוי לתסמונת דאון, בסבירות של כ- 80%. שקיפות מעובה עשויה לרמז על סיכון מוגבר ללידת עובר עם בעיות כרומוזומליות אך גם מומי לב, תסמונות גנטיות ועוד. תוצאת בדיקה מדויקת יותר תתאפשר כאשר ישוקללו נתונים נוספים, כמו גיל האישה וסקר ביוכימי (למעלה מ-90% לאיתור סיכון לתסמונת דאון).
חשוב להבין כי מדובר בבדיקת סקר, המאפשרת להעריך את הסיכונים בלבד. זאת בניגוד לבדיקת מי שפיר המאפשרת לאתר באופן מדויק את כלל הכרומוזומים וגם תסמונות גנטיות נוספות רבות.
סקירת מערכות מוקדמת
סקירת מערכות מוקדמת מתבצעת בין שבועות 14-16. הבדיקה מבוצעת בגישה וגינלית ולעיתים בגישה בטנית (או משולבת). במהלכה, נסקרים איברי העובר במטרה לוודא את תקינותם, ולקבל תמונה ברורה יותר אודות התפתחותו של העובר. יתרונה הוא באפשרות לזיהוי מומים בשלב מוקדם להריון. חסרונה – לעיתים חוסר יכולת לאתר מומים התפתחותיים בשלבים מאוחרים יותר להריון, שאינם מזוהים בשלב זה.
מדוע אנו ממליצים על שילוב שקיפות עורפית עם סקירת המערכות המוקדמת?
עם השיפור במכשור הרפואי וניסיון גובר בביצוע בדיקות מוקדם בהריון, ניתן להציע את הבדיקה המשלבת שקיפות וסקירת מערכות. לגישת הבדיקה המשולבת ישנם מספר יתרונות והיא מתאפשרת לביצוע בין שבועות 13-13.5 להיריון. במרבית המקרים תבוצע הבדיקה בגישה וגינלית. אחד היתרונות הבולטים שבה נובע מכך שסקירת המערכות מתבצעת בשלב מוקדם, וכך האישה יכולה להיות רגועה יותר לגבי מצב ההיריון בשלב מוקדם יותר. במועד זה האישה יכולה עדיין לבצע גם את בדיקת הסקר הביוכימי המוקדם (אותו ניתן לבצע רק עד שבוע 13.6). לעומת זאת, אם חלילה מאותר ממצא חריג היא תופנה לביצוע בדיקת ׳סיסי שלייה׳, אותה ניתן לבצע עד שבוע 14. במקרים שבבדיקה זו מאותרים חלילה ממצאים חמורים במיוחד כדוגמת מומי לב, מח, כליות ושלד קשים, האישה תוכל להחליט על הפסקת היריון. חשוב לציין שככל שההחלטה על הפסקת ההיריון מתקבלת בשלב מוקדם, כך מצטמצם הסיכוי לסיבוכים במהלך התהליך.
יתרה מכך, גישה זו אידאלית עבור נשים רבות הבוחרות לוותר על בדיקת מי השפיר ולבצע בדיקת NIPT – בדיקת דם המאפשרת להעריך את הסיכון לתסמונת דאון בדיוק של 99% בערך. כמובן שחייבים לייעץ לנשים המבצעות בדיקת NIPT בלבד שזאת בדיקת סקר שאינה מחליפה את דיקור מי השפיר הבודק צ'יפ גנטי (כ-200 תסמונות גנטיות מעבר לתסמונת דאון) ובדיקות נוספות אפשריות.
יתרונות בולטים בשילוב הבדיקות
אף שכאמור ישנם מספר יתרונות בולטים בשילוב שתי הבדיקות, חשוב לציין כי החלטה זו אינה נטולת חסרונות. ראשית, ישנם מספר מדדים בסקירת מערכות שניתן לבחון טוב יותר בין שבועות 14-16, כמו למשל התפתחות חדרי המוח, הדגמת כיס מרה וגם קיצור צוואר הרחם של האישה עצמה. מצד שני, את רוב הממצאים החשובים כן ניתן לזהות בשבוע 13 ואת אלה שאינם ניתנים לבחינה במועד זה, ניתן לבדוק בזמן שמבצעים את סקירת המערכות המאוחרת. חיסרון נוסף נובע מכך שכיום אין הרבה רופאים שצברו מספיק מיומנות בביצוע סקירת מערכות בשלב מוקדם, ולכן ייתכן שהרופא המטפל לא יוכל להציע את האפשרות הזאת.
רבים היתרונות בשילוב בדיקת השקיפות העורפית וסקירת המערכות המוקדמת בשבועות 13-13.5. כך מתקבל מידע מוקדם יותר, ניתן לשלב את הבדיקה עם בדיקת הסקר הביוכימי המוקדם, לבצע בירור כרומוזומלי מוקדם במקרים של שקיפות מעובה ו/או זיהוי מומים ואף להפסיק ההיריון מוקדם יותר עם פחות סיבוכים. זאת במקרים של זיהוי מומים מבניים חמורים בעובר. התקווה היא שעם הזמן המודעות לנושא תגדל וכך גם המיומנות שירכשו המומחים בתחום ונראה יותר ויותר נשים שבוחרות לשלב בין שתי הבדיקות.
אני מניח ומקווה שלא ירחק היום שבדיקה משולבת זאת תכנס לרוטינת המעקב אחר נשים בהיריון.
פרופ' ירון צלאל
מרפאה – הברזל 9א תל אביב
טל 077-9577062
Za*******@gm***.com